Experiment in reporting

א אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ	1	After this opened Job his mouth and slandered his day
ב וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר	2	And Job answered and said
ג יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר	3	Perish! day in which I was born and the night that said a child is conceived
ד הַיּוֹם הַהוּא יְהִי-חֹשֶׁךְ אַל-יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וְאַל-תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה	4	That day - let it be darkness let God not ask for it from above nor let a sunbeam on it shine
ה יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן-עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יוֹם	5	let darkness and obscurity redeem it let a cloud dwell on it let blackness of day terrify it
ו הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ-אֹפֶל אַל-יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל-יָבֹא	6	That night - let gloom take it let it not rejoice the days of the year into the count of months let it not come
ז הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד אַל-תָּבוֹא רְנָנָה בוֹ	7	behold that night let it be barren let no joyful cry come into it
ח יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי-יוֹם הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן	8	let them blaspheme it that curse the day those ready to rouse Leviathan
ט יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ יְקַו-לְאוֹר וָאַיִן וְאַל-יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי-שָׁחַר	9	let the stars of its twilight be dark let it wait for light but have none neither let it see the eyelids of the day
י כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי	10	because it did not shut the doors of my belly and did not hide misery from my eyes
יא לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע	11	Why did I not from the womb die from the belly exit and expire?
יב מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם וּמַה-שָּׁדַיִם כִּי אִינָק	12	For what reason did knees receive me and breasts for me to suckle?
יג כִּי-עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי	13	For now I would be lying down and quiet I would be asleep then it would be rest for me
יד עִם-מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ	14	with kings and counselors of earth who built desolations for themselves
טו אוֹ עִם-שָׂרִים זָהָב לָהֶם הַמְמַלְאִים בָּתֵּיהֶם כָּסֶף	15	or with chiefs with their gold their houses filled with silver
טז אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא-רָאוּ אוֹר	16	or as an abortion hidden I had not been as children who did not see light
יז שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ	17	there wicked ones leave off trouble and there rest those who are weary of strength
יח יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ לֹא שָׁמְעוּ קוֹל נֹגֵשׂ	18	together prisoners are at ease they do not hear the voice of the oppressor
יט קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו	19	small and great there he is servant free from his lords
כ לָמָּה יִתֵּן לְעָמֵל אוֹר וְחַיִּים לְמָרֵי נָפֶשׁ	20	Why give to the miserable light and sustenance to the bitter of life
כא הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִים	21	those longing for death and it is not who dig for it as treasure
כב הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי-גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ-קָבֶר	22	who rejoice toward a tomb glad when they find a grave
כג לְגֶבֶר אֲשֶׁר-דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ	23	to a man whose way is hid and from whom God has screened himself
כד כִּי-לִפְנֵי לַחְמִי אַנְחָתִי תָבֹא וַיִּתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי	24	for in the face of my bread, my sighing comes and poured out like waters are my cries
כה כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי	25	for the fear I feared has arrived and what I dreaded is come to me
כו לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא-נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז	26	I have no ease nor am I quiet nor am I at rest and trouble has come